הסיפור של רז

ב – י"ז במר-חשוון ה'תשס"ב (או 2 בנובמבר 2001 לספירתם), בשעות המיוחדות שלפני כניסת השבת,

חבל בנימין, בין בית אל לעפרה, מצפון לירושלים, יצא כח מהיחידה המובחרת "דוכיפת" להפתיע

רכב של חוליית מחבלים, שלפי התרעת מודיעין היתה בדרך לפיגוע ירי באחד מהישובים היהודיים, 

במתפללים היוצאים מקבלת השבת בבתי הכנסת.
הכח הפתיע את החוליה, שאכן עברה בנתיב שחיכו לה, הפיגוע עצמו נמנע, אך באירוע נפגע מפקד הכח,

סמ"ר רז מינץ, מירי בחזהו, ונפטר תוך דקות ספורות.

אתר זה אינו אתר זיכרון לרז.
זיכרון הינו למשהו שאינו איתנו ואנו מתאמצים להחיותו.
רז כאן כל הזמן. רז הוא נצח.

זהו אתר הצדעה למתנה הגדולה שזכינו לה בחיים אלו, למשך 19 שנים, 7 חודשים ו- 12 ימים,

ואנו אומרים תודה. לך רז.
על מה שאתה: בתכונות, בענווה, בשמחה, בשאיפה לטוב של הזולת, ובאהבת ישראל הגדולה – שהם הדרך.

נכון, כבר לא בגוף. הנשמה כבר לא מוגבלת בזמן ומקום ולכן אתה נמצא בכל אתר, בכל אחד,
כמו האתר הזה בעצם – א-ת-(ה)-ר-ז.
מטרתנו היא שאלו מאיתנו שלא זכו להכיר את רז בחייו בעולם זה, יקבלו מעט מן האור (שכידוע דוחה הרבה מן החושך) שבאתר זה, וכל פעם שניכנס ל"אתרז" – נעלה אל תוכנו עוד ניצוץ מן הנשמה המיוחדת הגדולה – גדולה – מלאת השמחה והאהבה הזו, ואז נאמץ את התכונות של רז, נילמד מרז לתת, לעשות את אלו שלידנו טובים יותר, לעזור אחד לשני לצמוח -

וזו תהיה ההנצחה הכי יפה של הרז הגדול הזה.